תמ"א
38

תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ”א 38) נועדה לאפשר חיזוק מבנים שאינם עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידת אדמה.

במסגרת היערכות מדינת ישראל לקראת רעידת אדמה אפשרית, אישרה ממשלת ישראל בשנת 2005 את תוכנית תמ”א 38 שמטרתה לעודד בעלי בתים ישנים שבתיהם לא יעמדו ברעש אדמה חזק – אם מפאת בנייה לקויה ואם מפאת בנייה שלא לפי התקן המתקדם לבנייה נגד רעידות אדמה תקן 413 (לחזק את נכסיהם ולשפר עמידותם בפני רעידת אדמה).

התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה, ת”י 413, נכנס לתוקף בשנת 1975 לפי ההערכות, מרבית המבנים שנבנו בישראל עד שנת 1980 אינם עומדים בדרישות תקן זה. עלות חיזוק המבנים והתאמתם לתקן גבוהה יחסית. מטרתה של תמ”א 38 היא לאפשר קבלת היתר בנייה לחיזוק מבנה ללא צורך בהכנת תוכנית מתאר מפורטת, ובכך לעודד בעלי בתים לחזק את המבנים שבבעלותם. התמריץ העיקרי לבעלי הבתים הנובע מהתוכנית הוא הענקת זכויות בנייה (לצורך מימון החיזוק).

שמה המלא של התוכנית הוא “תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ”א 38“. מטרות התוכנית:

  • לקבוע הסדרים תכנוניים כחלק ממכלול רחב של הסדרים כלכליים, חוקיים ואחרים לשיפור מבנים וחיזוקם לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה.
  • לקבוע הנחיות לחיזוק מבנים קיימים כדי לשפר עמידותם בפני רעידות אדמה, ולשם כך לזהות ולאפיין סוגי מבנים שיש לחזק.
  • לעודד ביצוע חיזוק המבנים כאמור ע”י תוספות בניה באמצעות:
    • יצירת מסגרת סטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה לשינויים במבנים לצורך חיזוקם מכוח התוכנית.
    • קביעת תנאים למימוש תוספות הבניה שיותרו בגין חיזוק המבנים.

עד לינואר 2008 חוזקו רק מבנים בודדים במסגרת תמ”א 38, בעיקר בשל קשיים כלכליים ובירוקרטיים – תמריץ כלכלי שאינו מספיק למימון החיזוק; הליכי רישוי ארוכים; וקושי במתן ביטחונות לבנק כתנאי למימון הפרויקט.

באפריל 2011 הגדילה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את זכויות הבנייה הניתנות במסגרת תמ”א 38. לפי ההחלטה, תוענק לקבלנים תוספת זכויות בנייה של עד 2.5 קומות, למעט באזורי הביקוש (תל אביב והמרכז), בהם יוגדלו זכויות הבנייה עד ל 1.5- קומות בלבד. עד השינוי, ניתנו בחוק זכויות לתוספת בנייה של קומה אחת בלבד.

תיקון מספר 2 בתמ”א 38 עוסק בהרחבת זכויות עבור מבנים עם קומה, מפולשת ומבנים המיועדים להריסה. תיקון זה נכנס לתוקפו בפברואר 2010 והוא מאפשר, בדומה לפינוי-בינוי, להרוס את הבניין הקיים ולבנות במקומו בניין חדש על בסיס ההקלות שמאפשרת תמ”א 38 (תוספת של קומה אחת לפחות). לעומת זאת, בתמ”א 38 על בסיס תיקון 2, לא ניתן לחרוג מקווי הבניין המקוריים.

התיקון השלישי לתמ”א 38 אושר במאי 2012, והוא נועד להגדיל את הכדאיות הכלכלית של חיזוק יסודות מבנים ישנים על מנת שיוכלו לעמוד בפני רעידות אדמה. התיקון הזה מאפשר תוספת בנייה של עד 2.5 קומות לבניין אשר פטורות ממס שבח ומהיטל השבחה בכל המיזמים שנבחנים במסגרת תמ”א 38 בכל רחבי הארץ. לפני כן, ניתן היה להוסיף עד 1.5 קומות בלבד לבניין שחוזק. כמו כן ניתן יהיה לקבל זכויות בנייה במגרש אחר בתמורה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה שנמצאים במקום שבו ערך הקרקע נמוך. מדובר בתמריץ שנועד לעודד יזמים וגורמים פרטיים לבצע את התמ”א.

עד עתה הסתיימו פרויקטים של תמ“א 38 בערים תל אביב, ירושלים, רעננה, רמת גן, גבעתיים, הרצליה, ראשון לציון, אשדוד, חיפה וכפר סבא. בערים רבות אחרות הפרויקטים של תמ”א 38 נמצאים בשלבים שונים של התהליך.